סיפור הנמלה והחרגול לילדים
פעם, נמלה וא חגב חי באחו ירוק שופע. הנמלה הייתה חרוצה ובילתה כל הקיץ באיסוף מזון ואחסנה לחורף. מצד שני, החגב בילה את כל הקיץ בשירה ובריקודים, ולא טרח לאסוף אוכל.
הנמלה הבינה שהחורף מתקרב ושהוא צריך להתכונן ככל שימי הסתיו התקצרו והטמפרטורה ירדה. הוא השקיע מאמצים רבים כדי לרכוש כמה שיותר מזון. למרות שהיה חורף, החגב המשיך לשיר ולרקוד.
לנמלה היה חם ונוח בבית התת-קרקעי המקסים שלו, מוקסם מכל האוכל שצבר, כשהגיע השלג הראשון של החורף. לחגב היה חסר מזון ומחסה והוא היה מורעב וקריר.
הוא הלך אל הנמלה והתחנן לאוכל. "בבקשה, נמלה, לא התכוננתי לחורף כמוך. אתה יכול לחסוך קצת מהאוכל שלך?"
הנמלה חשבה לרגע ואמרה, "אני מצטערת, גראסהופר, אבל עבדתי קשה כל הקיץ כדי לאסוף את האוכל הזה. אני לא יכול לתת את זה סתם למישהו שלא לקח את הזמן להתכונן”.
החגב הבין את טעותו והבטיח לעולם לא להיות שוב כל כך עצלן ולא מוכן. מאותו יום ואילך הוא בילה את הקיץ שלו באיסוף מזון והכנה לחורף. הוא תמיד זכר את השיעור היקר שהנמלה לימדה אותו.
מוסר הסיפור
מוסר השכל של הסיפור הוא שחשוב לתכנן ולהיות מוכנים לעתיד. אמנם זה עשוי להיות מפתה לחיות את הרגע וליהנות מההווה, אך חשוב לשקול מה עשוי להביא העתיד ולנקוט בצעדים כדי להבטיח שאנו מוכנים לכך.